Monthly Archives: August 2014

FRONTLINE – A Class Divided (ארה”ב, 1985)

class-dividedאחד הפרקים המפורסמים ביותר בתכנית התחקירים “Frontline”, של ערוץ PBS האמריקני. הפרק שודר במקור ב-1985 ומציג את הניסוי החברתי של ג’יין אליוט, שזכה לכינוי “עיניים כחולות – עיניים חומות”. ב-1968, בעקבות רצח מנהיג התנועה לזכויות האזרח, מרטין לותר קינג, החליטה אליוט, אז מורה בבית-ספר יסודי באייווה, ללמד את תלמידי כיתב ג’ שיעור בגזענות. אלא שבמקום לחזור ולדבר על הנושא, היא ערכה ניסוי מרתק בגזענות ובאפליה, שזכה לאין-ספור שחזורים ברחבי העולם. הפרק נעזר בקטעים מתוך הסרט הדוקומנטרי “Eye of the Storm” (ארה”ב, 1970), שעקב אחר אליוט והניסוי שלה בזמן אמיתי. אנגלית ללא תרגום עברי:

A Class Divided from Azrieli Graduate School on Vimeo.


זרים (ישראל, 2004)

סרט קצר של ארז תדמור וגיא נתיב, המתרחש כביכול ברכבת תחתית כלשהי באירופה. מפגש אקראי בין צעיר יהודי, צעיר ערבי וקבוצה של בריונים ניאו-נאצים, יוצר מעין תיקו מקסיקני מרתק ומורט עצבים.


ANTIFA – CHASSEURS DE SKINS (צרפת, 2008)

“אנטיפה – ציידי הסקינהדס” הוא סרט דוקומנטרי שמגולל את ההיסטוריה של סצינת הסְקִינְהֶדְס (“גלוחי-הראש“) בצרפת, ובמקביל מתאר את הקבוצות האנטי-פשיסטיות שקמו לה בתגובה ונאבקו בה, בשנות השמונים. הסקינהדס החלו להופיע באנגליה בסוף שנות ה-60 כחברי תת-תרבות אלטרנטיבית שהתמקדה במוזיקה, באופנה ובהוויי חברתי, והיתה נקייה מגזענות. לאורך השנים היא נפוצה בכל אירופה כמעט, תוך שהיא הולכת והופכת לתנועה גזענית, לאומנית וניאו-נאצית. בתגובה קמו לה תנועות התנגדות שונות בכל מקום בו היא הלכה וצברה כוח. בצרפת היו אלה קבוצות אנטי-פשיסטיות כגון “לוחמים אדומים“, “דוקי בויז” ו”S.H.A.R.P“. חבריהן היו בעיקר סקינהדס בעצמם (שהיו גם בני מיעוטים), אשר יצאו נגד האופי הגזעני והנאצי שלבשה התנועה. קבוצות אלה רדפו ניאו-נאצים ונאבקו בהם באלימות רבה, והפכו עד מהרה למעין תת-תרבות בפני עצמה.

הסרט בצרפתית עם תרגום לאנגלית:

 על הסרט “ANTIFA – CHASSEURS DE SKINS” בויקיפדיה בצרפתית


הצטרפו לפעילות שטח ועקבו אחר קבוצות אנטיפה מישראל והעולם בפייסבוק

 
 

 

 
 

 

 
 

 

 

רכישה באינטרנט של דגלי אנטיפה – משלוחים לישראל


שבלונות להדפסת דגל, חולצה או פוסטר

flags kishta fist cleanfightfacisem antifa


זוהי אנגליה (בריטניה, 2006)

סרטו הטוב ביותר של הבמאי הבריטי שיין מדוז. הסרט מתרחש באנגליה של תחילת שנות השמונים בעת שלטון תאצ’ר, בדיוק בתקופה שבה סצינת הסקינהדס (Skinheads) באנגליה החלה להפוך מתת-תרבות אלטרנטיבית לתנועה ניאו-נאצית. שון בן ה-12 איבד את אביו במלחמת פוקלנד וחי עם אימו בעיירה קטנה ופריפריאלית. הוא חש בדידות וניכור מהסביבה, עד שהוא מצטרף לחבורת סקינהדס, המעניקה לו מסגרת ותחושת שייכות. כאן ניתן לצפות בו עם תרגום לעברית.

על הסרט “זוהי אנגליה” בויקיפדיה


הנאום של אלדו ריין

סצנת הנאום של סגן אלדו ריין (בראד פיט), מתוך הסרט “ממזרים חסרי כבוד” (ארה”ב, 2009) של הבמאי קוונטין טרנטינו. הנאום פותח את הפרק השני של הסרט ומתאר את רגע הגיוס של היחידה המיוחדת, בפיקודו של ריין. יחידת “הממזרים”, שעל שמה נקרא הסרט, מורכבת כולה מיהודים-אמריקניים ומטרתה הבלעדית היא לחסל כמה שיותר נאצים (ללא תרגום עברי):


סכנה ברחוב ארלינגטון (ארה”ב 1999)

Arlington_Road_filmג’ף בריג’ס (“ביג לבובסקי”) וטים רובינס (“חומות של תקווה”) במותחן פסיכולוגי, שמעורר מחשבה על דרכי הפעולה של קבוצות ימין קיצוניות. מרצה באוניברסיטה נופל קורבן לקנוניה זדונית ומתוחכמת של קבוצת טרור לאומנית בעיר מגוריו (הסרט באנגלית ללא תרגום עברי).

לצפייה

על הסרט “סכנה ברחוב ארלינגטון” בויקיפדיה באנגלית


השנאה (צרפת, 1995)

סרטו החשוב והטוב ביותר של הבמאי הצרפתי מת’יה קסוביץ. תיאור היחסים המורכבים בין קבוצות המיעוט בצרפת (בעיקר שחורים, יהודים ומוסלמים) בצורה ריאליסטית וקודרת, דרך סיפור על שלושה צעירים בלילה אחד. הסרט דובר צרפתית וללא תרגום עברי.

לצפייה

על הסרט “השנאה” בויקיפדיה באנגלית


אמריקה X (ארה”ב, 1998)

הסרט המפורסם בכיכובו של אדוארד נורטון. מבט אל הגזענות ואל הקבוצות הניאו-נאציות בארה”ב דרך סיפורו של דרק, בן למשפחה בורגנית מהפרברים של לוס אנג’לס. כאן ניתן לצפות בו עם תרגום עברי. (הקליקו על Continue to file).

על הסרט “אמריקה X” בויקיפדיה


הנחשול (גרמניה, 2008)

Thewaveposterגרסה חדשה ועכשווית לסרט מ-1981. כאן אפשר לצפות בו עם תרגום לעברית (הקליקו על Continue to file):

חלק ראשון     חלק שני

 


הנחשול (ארה”ב, 1981)

סרט הטלוויזיה המפורסם, המבוסס על סיפור אמיתי. הסרט מתאר את הניסוי החברתי שערך רון ג’ונס, מורה להיסטוריה מקליפורניה, על התלמידים שלו ב-1967. ג’ונס הראה שכמעט כל בני האדם בכל חברה, כולל אזרחים בחברה דמוקרטית, יכולים להפוך לפשיסטים בקלות. כאן אפשר לצפות בו עם תרגום עברי:

על הסרט “הנחשול” בויקיפדיה


אנטיפה

תיאור קצר בעברית של תנועת אנטיפה ופעולותיה ברחבי העולם.

(ויקיפדיה)

The End of America (ארה”ב, 2008)

סרט דוקומנטרי המתאר את מסעה של הסופרת והאקטיביסטית המפורסמת נעמי וולף, ברחבי ארה”ב. המסע נועד לקדם את ספרה “The End of America: Letter of Warning to a Young Patriot” (“סופה של אמריקה: מכתב אזהרה לפטריוט/ית הצעיר/ה”), שראה אור שנה אחת קודם. הסרט מסכם בצורה קולחת ומרתקת את הרעיונות המרכזיים בספר, לפיהם כל מדינה, תהיה זאת הדמוקרטית והיציבה ביותר, יכולה להפוך לדיקטטורה פשיסטית על-ידי נקיטת 10 צעדים בלבד: 1. לעורר פחד כלפי אויב פנימי וחיצוני; 2. להקים מחנות כליאה; 3. לפתח קאסטה של בריונים; 4. ליצור מערכת מעקב פנימית; 5. להטריד קבוצות אזרחיות; 6. לקיים מעצרים ושחרורים שרירותיים; 7. לסמן אנשי מפתח כמטרות; 8. לשלוט בעיתונות; 9. להתייחס לאי-הסכמה כאל בגידה; 10. להשעות את שלטון החוק. הסרט ללא תרגום עברי:


אנטי-פשיזם

סקירה של התנועה האנטי-פשיסטית ברחבי העולם, מראשית המאה העשרים ועד ימינו.

(אנגלית)

(ויקיפדיה)

!No Pasarán (הם לא יעברו!)

ערך קצר בויקיפדיה על הסיסמה האנטי-פשיסטית המפורסמת (מומלץ לקרוא את הערך באנגלית)

(ויקיפדיה)

גם אנחנו צריכים אנטיפה

תיאור מעניין ומעורר השראה של תנועת אנטיפה בגרמניה מאת מיכאל ספיר, לקראת הפגנה של מפלגת הימין הקיצונית “עוצמה לישראל” בתל-אביב, ב-2012.

(אז מה למדנו?)

הם לא יעברו!

ב-2008 נמנעה צעדה פרובוקטיבית של הימין הקיצוני באום אל-פחם. מנשה בן מאיר טוען כי ביטול הצעדה הצליח הודות למספר פעולות: עצומה שהופצה באינטרנט ושהוגשה למשטרה; החלטה של ארגוני שמאל למנוע את המצעד באמצעות הפגנת כוח; ו”מסרי התנגדות”, כדבריו, של אזרחים ערביים. הוא סבור כי “שימוש בהפגנת כוח מבוקרת ומנוהלת בזמן הנכון ובמקום הנכון הוא רע הכרחי במאבקים חברתיים ופוליטיים”.

(הגדה השמאלית)

פשיזם

סקירה קצרה של המושג “פשיזם” ושל הגדרותיו השונות.

(ויקיפדיה)

?What is Fascism

“מהו פשיזם?” הוא חיבור שפרסם הסופר הבריטי המפורסם ג’ורג’ אורוול (“1984“, “חוות החיות“) בעיתון טריביון, ב-1944. אורוול מלין על כך שבמילה “פשיזם” נעשה שימוש רב מדי וחסר כל הקשר, עד שכל מה שנותר ממנו הוא קליפה ריקה וחסרת משמעות. “פשיסט/ים” הפך, לדבריו, ללא יותר מכינוי גנאי שכל אדם או קבוצה ממהרים להדביק לכל אדם או קבוצה אחרים, שאינם מסכימים עם דעתם. הוא מסביר שלמושג בהחלט קיימת משמעות, הן פוליטית הן חברתית, וכאשר אומרים “פשיזם” מתכוונים באופן כללי לדבר-מה אכזרי, חסר מצפון, יהיר, חשוך, אנטי-ליברלי ונגד מעמד הפועלים. (המאמר באנגלית)

(orwell.ru)

מאבק אנטי-פשיסטי בישראל 2011?

חררדו לייבנר מנסח כמה מחשבות ועקרונות שנבעו מדיונים סביב נושא הפשיזם בישראל והמאבק בו, במסגרת תנועת “התחברות: תנועה ערבית-יהודית לשינוי חברתי ופוליטי”. בין הרעיונות המרכזיים: לא לאפשר לכוחות הפשיסטיים לבודד את הקורבנות העיקריים שלהם; להיאבק על תמיכתן של האוכלוסיות המדוכאות המצביעות בעד התנועות הפשיסטיות; והגנה על החירויות ועל כללי משחק ליברליים.

(התחברות)

מה עושים?

חיים ברעם קורא למאבק בפשיזם תוך הערכת כמות הכוחות הפוליטיים העומדים לרשות הכוחות האנטי-פשיטיים בישראל. “ייתכן שהגיע הזמן לעשות לא רק חשבון נפש, אלא גם ספירת מלאי פוליטית, לבחון את המגבלות, להתעלם מהן לזמן מה ולחפש דרכים לשפר במשהו את המצב. המסקנות הפסימיות הן כמעט מובנות מאליהן. אנחנו יודעים כמה חיילים עומדים לרשות הפשיזם הגזעני בישראל, וכמה אנשי מרכז מסתכלים מן הצד בארשת של חוסר אונים, המהולה לעתים גם בצביעות”.

(הגדה השמאלית)

Fascist America, in 10 easy steps

“אמריקה פשיסטית בעשרה צעדים פשוטים” הוא מאמר שפרסמה הסופרת והאקטיביסטית האמריקנית נעמי וולף, בעיתון הגרדיאן הבריטי. במאמר מסכמת וולף את הרעיונות המרכזיים של ספרה “The End of America: Letter of Warning to a Young Patriot“, שיצא לאור ב-2007, ובו היא מראה כיצד כל מדינה, ולו הדמוקרטית ביותר, יכולה להפוך לדיקטטורה פשיסטית על-ידי נקיטת 10 צעדים פשוטים: 1. לעורר פחד כלפי אויב פנימי וחיצוני; 2. להקים מחנות כליאה; 3. לפתח קאסטה של בריונים; 4. ליצור מערכת מעקב פנימית; 5. להטריד קבוצות אזרחיות; 6. לקיים מעצרים ושחרורים שרירותיים; 7. לסמן אנשי מפתח כמטרות; 8. לשלוט בעיתונות; 9. להתייחס לאי-הסכמה כאל בגידה; 10. להשעות את שלטון החוק.  (המאמר באנגלית)

(The Guardian)

באנו חושך לגרש: שיחה עם פרופ’ זאב שטרנהל

ראיון עם חוקר הפשיזם וחתן פרס ישראל, פורפ’ זאב שטרנהל. בראיון הוא מתאר את האנטי-נאורות: זרם הגותי שמבכר את ההבדלים בין בני האדם, את הלאומיות, את ההיסטוריה ואת החברה. זאת בניגוד לנאורות, ששמה דגש על הפרט, על זכויות האדם ועל ערכים אוניברסלים. במחקריו האחרונים מראה שטרנהל כי שורשי הפשיזם נעוצים באנטי-נאורות וכי הפשיזם הוא רק ביטוי ספציפי אחד של זרם עמוק, ותיק ומסוכן הרבה יותר.

(ynet)

האם ישראל מדינה פשיסטית?

ד”ר לורנס בריט משרטט 14 מאפיינים מרכזיים של פשיזם: 1. ביטויים חזקים ומתמשכים של לאומנות; 2. זלזול בערך של זכויות האדם וחשיבותן; 3. סימון אויבים ושעירים לעזאזל כגורם מאחד; 4. עליונות הצבא ומיליטריזם דורסני; 5. סקסיזם ומאצ’ואיזם; 6. תקשורת מגויסת; 7. עיסוק אובססיבי בביטחון המדינה; 8. קשר הדוק בין האליטה השולטת לבין הממסד הדתי; 9. הגנה על תאגידים וקשרי הון-שלטון; 10. החלשה של ארגוני עובדים; 11. זלזול באינטלקטואלים ובאמנים ודיכוי החופש האקדמי; 12. עיסוק אובססיבי בפשיעה וענישה; 13. פרוטקציוניזם ושחיתות בקרב המעמדות השולטים; 14. זיופים בבחירות. האם ובאיזו מידה מתקיימים המאפיינים האלה בישראל?

(הכל שקרים)

הסלמה: נקודות ציון בהידרדרות היחס לחופש הביטוי בישראל

בתקופת המלחמה בעזה בקיץ 2014, התקיימו בישראל לא מעט תופעות ואירועים בעלי גוון פשיסטי. איתמר ב”ז ערך כרוניקה של האירועים המרכזיים שזכו להתייחסות בכלי התקשורת, ביניהם הוקעת דיסידנטים כבוגדים, איסור על הפגנות נגד המלחמה, איומים על עיתונאים ואמנים, פיטורי עובדים בשל דעותיהם, סתימת פיות באוניברסיטאות ובכנסת, התבטאויות אלימות וגזעניות ברשתות החברתיות באינטרנט, איומים ותקיפות אלימות של מפגינים נגד המלחמה, התגייסות כלי-תקשורת לטובת השלטון וצנזורה עצמית, צנזורה על עיתונאים זרים ומעצר של מפגינים.

(העין השביעית)